בית המשפט ביטל עיצום כספי שהטיל הממונה על חוק המכר, על חברה קבלנית שיוצגה על ידי משרדנו, ומתח ביקורת על התנהלותו

ערר שהוגש על ידי משרדנו, בשם חברה קבלנית, נגד החלטת הממונה על חוק המכר להטיל עליה עיצום כספי בסך 118,830 ₪, התקבל במלואו. ועדת הערר מתחה ביקורת על התנהלות הממונה, העיצום בוטל והממונה חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

ועדת הערר (לפי חוק רישום קבלנים) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביטלה עיצום כספי בסך 111,830 ש"ח שהטיל הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, על חברה קבלנית שיוצגה על ידי משרדנו.

העיצום הכספי הוטל על החברה על ידי הממונה על חוק המכר, בטענה שהפרה את חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) –תשל"ה-1974, בכך שלא מסרה לרוכש דירה, פנקס שוברים להעברת תשלומים לחשבון הבנק המלווה של הפרויקט.

יו"ר הועדה, סגן הנשיא השופט (בדימוס), פרופ' עודד מודריק, קיבל את הערר וביקר את התנהלות הממונה, אשר הטיל את העיצום הכספי מבלי שהתייחס כראוי או לברר באופן מספק, את טענות החברה שהועלו בפניו, בטרם הטלת העיצום הכספי הגבוה.

הרוכש חתם על הסכם רכישת הדירה בחודש מאי 2014, בטרם קבלת היתר בניה לפרויקט ובטרם נחתם הסכם ליווי בנקאי עם הבנק המלווה. במעמד החתימה שילם הרוכש 7% מהמחיר שסוכם ואת יתרת התמורה, התחייב הרוכש לשלם תוך 30 ימים מיום קבלת אישור על פתיחת חשבון הליווי של הפרויקט.

לאחר שהחברה התקשרה עם בנק מלווה, הרוכש הוזמן למשרדי החברה לחתימה על נספח הליווי להסכם המכר, כתנאי לקבלת פנקס השוברים. אלא שהרוכש לא נענה לפניות החברה, לא התייצב במועד, לא חתם על נספח הליווי הבנקאי ובשל כך לא קיבל את פנקס השוברים.

משחלף המועד הקבוע בהסכם לתשלום יתרת התמורה, התגלע סכסוך בין החברה לבין הרוכש, ובעקבותיו התקיים הליך משפטי בין הרוכש לבין החברה, שהתברר בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

אי מסירת פנקס השוברים הייתה פועל יוצא של הסכסוך בין החברה לרוכש ובחודש יוני 2015 (או סמוך לכך) התלונן הרוכש בפני הממונה על חוק המכר, על כך שהחברה קיבלה ממנו תשלום על חשבון מחיר הדירה ולא מסרה לו פנקס שוברים. החברה השיבה שהמתלונן שילם רק 7% מן התמורה, על כן הוא ממילא אינו זכאי (בשלב זה) לבטוחה כלשהי לפי החוק. עוד טענה החברה כי הרוכש נמצא בהפרה של הסכם המכר.

בחודשים שלאחר מכן החליט הממונה על חוק המכר להטיל עיצום כספי בסכום של 118,830 ₪ על החברה. הממונה כתב לחברה כי על פי מידע שנמסר לו, הרוכש הגיע במספר הזדמנויות לקבל את פנקס השוברים אך היא סירבה למסור לו אותו.

על החלטה שרירותית זו, שהתקבלה מבלי שנערך כל בירור אמיתי בעניין על ידי הממונה, הוגש על ידי משרדנו, בשם החברה, ערר לבית המשפט המחוזי בת"א (לועדת הערר). בערר נטען בין היתר, כי לא נפל כל פגם בהתנהלות החברה, שכן הרוכש הוא שסירב להגיע ולקבל את פנקס השוברים במועד, וכי כל המחלוקות והיחסים בין הרוכש לבין החברה הוסדרו בהסכם שקיבל תוקף בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בעקבותיו הרוכש אף פנה לממונה בבקשה לבטל את תלונתו.

כאמור, יו"ר ועדת הערר קיבל את הטענות ואת הערר ופסק: "כללו של דבר נראה לנו שעוגני החלטת הממונה רעועים או שלמצער תגובת העוררת שהיא כשלעצמה ראיה מנהלית נגדית, לא נשקלה כראוי. מסקנה זו מצדיקה את פסילת החלטת העיצום בגדרו של ערר זה." (ו"ע 38533-03-16).

החברה יוצגה ע"י עורכי הדין ד"ר אליעד שרגא ואיתי מושל.

About the Author:

שינוי גודל גופנים